חרדה היא תופעה נפוצה, שמתבטאת בכך שהאדם הסובל ממנה מגיב לאירועים ומצבים מסוימים בתחושה של פחד פתאומי, דאגה ולפעמים קיפאון. חרדות יכולות לפגוע באופן משמעותי באורח החיים ובהתנהלות הבינאישית, ולכן חשוב לטפל בהן בדרכים הנכונות.
מהן חרדות ואיך הן יכולות לבוא לידי ביטוי?
חרדות הן למעשה תגובה אנושית לאירוע מסוים, שנתפס בעיני המתבונן כאירוע מלחיץ או מפחיד. זוהי תופעה שבה התחושות הטבעיות של פחד, לחץ ודאגה – מועצמות פי כמה וכמה, והאדם שסובל מחרדות חווה את התחושות הללו במידה רבה, שמפריעה לו להתנהל באופן רציונלי.
ישנם כמה סוגים של הפרעות חרדה, למשל חרדה כללית שגורמת למצב תמידי של אי שקט, דאגה, מתח ועייפות, בגלל האנרגיות הרבות שהאדם מוציא. ישנם התקפי חרדה, שכשמם כן הם, התקף פאניקה פתאומי וחוזר, שמאופיין בדפיקות לב, קוצר נשימה ותחושה כבדה של פחד. בנוסף, ישנן חרדות חברתיות, שמופיעות כאשר האדם נכנס לסיטואציות חברתיות או המוניות.
אם כן, חרדה היא שם כללי למגוון תופעות שיכולות לבוא לידי ביטוי בסיטואציות שונות. המשותף לכל אלה הוא מצב שבו הגוף מגיב באופן קיצוני לסיטואציה מסוימת, כאשר לא תמיד הדבר מוצדק.
מה הם הגורמים לכך?
כמו לכל מצב נפשי, ישנם גורמים שונים – שמשתנים גם בין אדם לאדם. חרדה יכולה גם להיות תוצאה של שילוב כמה גורמים. גורם ראשון הוא גורם ביולוגי, כאשר ישנם אנשים שקיבלו בגנים נטייה טבעית לכך.
גורם שני הוא גורם אישיותי, כאשר ישנן תכונות מסוימות שיכולות להוביל לתחושות חרדה. למשל, אדם שהוא דאגן יכול להיכנס לחרדה בקלות כאשר קורה אירוע מסוים. אדם שהוא פרפקציוניסט ברמה מוגזמת יכול לחוות חרדה בעקבות מטלה שלא הצליח להשלים בצורה שרצה.
גורם שלישי הוא גורם סביבתי. אנשים שחוו טראומות או שנחשפו לרמות מתח גבוהות סביבם – יוכלו להיות בעלי נטייה לחרדה. למשל, ילד להורים גרושים שחווה במשך כל ילדותו מריבות וצעקות, יוכל להיות עם תחושת מתח תמידית, שיכולה להוביל לעיתים לחרדה.
גורם נוסף הוא גורם רפואי. ישנם מצבים רפואיים, כמו למשל כאבים כרוניים, שיכולים להתקשר לתסמינים של חרדות. בנוסף לכך, ישנם גורמים קוגניטיביים שיכולים לגרום לחרדות, כאשר הכוונה היא לדפוסי חשיבה שליליים, כמו הרסנות, התמקדות בסכנה, ואף ציפיות מופרכות ולא ריאליות.
הבחנה בין הפרעות חרדה לבין לחץ
זוהי תפיסה שגויה נפוצה לשוות הפרעות חרדה ללחץ יומיומי. בעוד שמתח וחרדה חולקים קווי דמיון, הם חוויות שונות. לחץ הוא תגובה ללחצים חיצוניים, כגון התנהלות בעבודה או חששות כלכליים, והוא בדרך כלל נרגע לאחר הסרת גורם הלחץ. מצד שני, הפרעות חרדה כרוכות בדאגה מתמשכת ומוגזמת שיכולה להיות לא קשורה לגורמי לחץ ספציפיים או לא פרופורציונלית למצב הקיים.
הבדל מרכזי אחד ביניהם הוא רמת העוצמה ומשך התסמינים. לחץ נוטה להיות זמני וניתן לניהול, בעוד שהפרעות חרדה יכולות להיות כרוניות ומתישות. בנוסף, הפרעות אלו כרוכות לעתים קרובות בסימפטומים גופניים החורגים ממה שנחווה בדרך כלל בתקופות של מתח ולחץ, כגון התקפי פאניקה או אי שקט מתמיד.
הבחנה נוספת נעוצה בהשפעה על התפקוד היומיומי. בעוד שלחץ יכול לשבש באופן זמני את השגרה או את הרגלי השינה, הפרעות חרדה עלולות לפגוע באופן משמעותי ביכולתו של אדם לבצע פעילויות רגילות. זה יכול להשפיע על מערכות יחסים, התנהלות בעבודה ואיכות חיים כללית.
מדוע חשוב לטפל בהפרעה זו?
כמו כל תופעה נפשית, מפגש עם פסיכולוג או איש טיפול מנוסה יכול לסייע רבות בהבנת המצב, ובקבלת כלים מעשיים להתמודדות מיטבית. אנשים שמתמודדים עם חרדות מבינים שהן פוגעות באורח החיים התקין שלהם, ושהן מונעות מהם פעילויות מסוימות או מפגשים חברתיים ואינטראקציות אנושיות. לכן, טיפול יכול להחזיר לאדם את השליטה, ולסייע לו לבנות חוסן נפשי שיעמוד בפני התחושות המציפות הללו.
התהליך הטיפולי של הרב מנחם אינגבר
הרב מנחם אינגבר הוא איש טיפול בעל תואר M.A בפסיכולוגיה. עם ניסיון רב שנים, ומפגשים רבים עם אנשים מכלל קבוצות האוכלוסייה, שחווים קשת של תחושות ואתגרים – הרב אינגבר מצליח לסייע למטופליו להשיג את השקט הנפשי שאותו הם רוצים.
כאשר מדובר בטיפול בחרדה, בשלב הראשון הרב אינגבר מסביר למטופל שהתחושות שלו הן נורמליות, וכי ישנם עוד אנשים רבים שסובלים כמוהו. בשלב השני, הרב אינגבר מלמד את המטופלים על המערכת העצבית של הגוף ועל הקשר בין תפקוד הגוף לבין תפקוד הנפש. לאחר שלב הלמידה, שבו נחשפים המטופלים לסימפטומים השונים – מציע הרב אינגבר דרכי טיפול שונות המבוססות על שנים רבות של ניסיון. המטרה היא ליצור עוגנים פנימיים, שיעזור למטופל להישאר עם רגליים על הקרקע, ולא להיות מושפע בצורה כה עוצמתית מתחושות החרדה שלו.
